כמדריכת הורים וכאמא עוד לא פגשתי את ההורה שלא רוצה שלילד שלו יהיה ביטחון עצמי.
לרוב, זה אחד הדברים הראשונים שההורים מבקשים עבור הילד שלהם או פונים בגללו להדרכה – אין לו/לה ביטחון עצמי.
אז היום אני רוצה לשבור קצת סטיגמות לגבי הדרך לפיתוח הביטחון העצמי של הילד שלכם והדבר הראשון הוא – תפסיקו להגיד לו שהוא חכם.
ואם כבר הפסקתם אז גם תפסיקו להגיד לו שהוא הכי יפה, הכי חתיך, הכי מתוק (נראה לי שהבנתם).
רוצים לדעת למה?
כי המילים האלו, הגדולות האלו, הן לפעמים גדולות מידי.
ילד ששומע כל הזמן כמה הוא הכי טוב, הכי מוכשר, הכי מהמם, הכי הכי הכי יגדל בהתחלה להאמין שהוא באמת הכי. הוא יאמין בזה באמת ובתמים ובתקופות מסוימות אולי אפילו נחשוב שהנה, הצלחנו, יש לו ביטחון עצמי.
אבל לרוב אז הוא יגדל.
וכשהוא יגדל הוא יצא לעולם ושם הוא יפגוש עוד ילדים שהם ״הכי״ ואולי לפעמים חלק מהם יהיו יותר ממנו. למשל, הוא יפגוש ילד שרץ יותר מהר ממנו או משחק כדורגל טוב יותר ממנו או מצייר יותר יפה ממנו ואז משהו יקרה.
פתאום, הוא יראה שהוא לא מצייר הכי יפה ולא רץ הכי מהר והוא יתחיל להתבלבל. משהו בפנים לא יסתדר לו – ״איך זה יכול להיות שאני מצייר הכי יפה אבל פתאום אני פוגש מישהו שמצייר יותר יפה ממני? אולי זה אומר שאני לא מצייר הכי יפה?״ לאט לאט יתחיל פה סדק קטן באמון שלו בעצמו, במה שהוא האמין עד היום.
ככל שזה יקרה יותר – הוא יפגוש עוד מקרים בעולם שבהם הוא לא יהיה הכי כמו שהוא חשב, הסדק יגדל. לפעמים הסדק יהפוך כבר לשבר אמיתי, לתחושה פנימית שאני בעצם לא יודע מה אני שווה כי כל מה שהאמנתי לא מתקיים בעולם האמיתי ואז, אתם כבר בטח מבינים, אין יותר ביטחון עצמי.
לפעמים, גם יכולה להתפתח בדידות כי אם אנחנו בבית ממשיכים להתעקש שהוא ״הכי״ אבל בחוץ הוא מרגיש ״לא הכי״ וכשהוא מנסה לשתף אותנו בבית אנחנו נתעקש שהוא כן ״הכי טוב״ אז הוא גם יחשוב שאין אף אחד שמבין אותו והמצוקה תגדל עוד יותר.
באופן דומה, גם תוויות כמו חכם או יצירתי, הן תוויות ״מסוכנות״. גם הן עלולות לגרום לו להאמין שהוא תמיד חכם או תמיד יצירתי ואז אם בעולם הוא יגלה שפתאום הוא לא מבין משהו בכיתה או שהוא לא יצירתי כמו חבריו לכיתה, שוב יתחיל אותו הסדק...
אז מה בכל זאת – אם אסור להגיד את כל המחמאות שהכרנו עד היום – מה כן אפשר להגיד?
אפשר לעודד אותו על המעשה עצמו, על מה שקרה כרגע בלי להכליל את המחמאה למשהו ענק.
אפשר לומר ״אמרת משהו ממש חכם״ במקום ״איזה חכם אתה״.
אפשר לומר ״זה מאוד יצירתי מה שעשית / ציירת כרגע״ במקום ״אתה כזה יצירתי״.
אפשר לומר ״זה היה ממש נדיב מצידך לתת לילד מהבמבה שלך״ במקום ״אתה הכי נדיב בעולם״.
ונראה לא שכבר הבנתם את הרעיון.
ועוד תוספת רגע לגבי תאומים (בכל זאת, אתם יודעים...), עידוד מהסוג שהצעתי מאפשר בעצם לעודד את שני התאומים על תכונות דומות ומוריד את הצורך לסווג מי החכם ומי החברותי, מי היצירתי ומי הנדיב כי הוא מאפשר לעודד על רגע ספציפי, משהו שקרה עכשיו ומתאים לתאום אחד כרגע. זה לא אומר כלום על מה יהיה בהמשך.
אם מעניין אתכם לשמוע על דרכים נוספות לפיתוח הביטחון העצמי של הילדים שלכם, אתם מוזמנים להצטרף להרצאה ״לגדל ילד בטוח בעצמו״ שתתקיים בקרוב.
לפרטים נוספים לחצו כאן.
