על תאום ״טוב״ ותאום ״בעייתי״

הם הגיעו כי הרגישו שאחד התאומים הופך להיות ״בעייתי״

הוא מסרב לכל דבר

עושה סצנות בכי והשתטחות בכל פעם שהדברים לא עובדים ״בדיוק״ כמו שהוא רוצה וזה נהיה מתיש

זה גם אומר שכל הזמן צריך להתעסק בו

לפחד מאיך הוא יקום בבוקר

או באיזה מצב רוח הוא יחזור מהגן

ההתנהלות בבית מושפעת ממנו

לא רק זה, ההתעסקות הזו בו פשוט לא משאירה רגע פנוי להתעסק באח התאום שלו -

הוא כזה ילד טוב ויוצא שהוא כמעט ולא מקבל יחס בבית

האמת היא שהם ״בחברה טובה״.

מגיעים אלי הרבה הורים לתאומים שמתארים את אותו המצב -

תאום אחד שהוא ילד טוב, משתף פעולה והשני ש״מנהל את הבית״ בקריזות שלו

זה לא באמת מפתיע אם חושבים על זה.

הרי באופן טבעי כל אחד מהילדים (כל ילד בעצם) רוצה להיות יחיד ומיוחד ומה לעשות שהם שניים? איך הם ימצאו מקום ייחודי?

אז הם מתחלקים - אחד יהיה ה״טוב״ והשני יהיה ״עושה הצרות״

אבל לא חבל?

הרי הם שניהם התחילו מאותה נקודת מוצא, נולדו יחד, גדלים יחד

למה ששניהם לא יהיו ״טובים״?

למה ששניהם לא ישתפו פעולה?

על זה בדיוק עבדנו בהדרכה - איך לעודד את ״הבעייתי״ לשתף פעולה, איך לעזור לו להתמודד ברגעי הזעם, איך להרגיע קצת את הרוחות בבית.

והיופי הוא שאחרי שלוש פגישות הם כבר סיפרו שהמצב יותר טוב. שהם מרגישים שההתפרצויות פחתו והן קלות יותר. לאט לאט הוא גם דורש פחות ומשתף פעולה יותר. האווירה מתחילה להרגע.

ברור שזו רק ההתחלה והם עוד יצטרכו להמשיך ביישום בבית בהמשך אבל לרוב, ברגע שמצליחים למצוא את הכיוון החדש זה רק הולך ומשתפר.

------

בקרוב תתחיל סדרת הרצאות להורי תאומים שבה יהיו הרצאות במגוון נושאים כולל על הצבת גבולות בבית והתמודדות עם התקפי הזעם האלו. לפרטים נוספים והרשמה היכנסו ללינק הזה.

ובינתיים, אתם מוזמנים לצפות בסרטון הזה שנותן טיפים לגבי דרך תגובה אפשרית באחד מרגעי ההתפרצות הנפוצים - כשהילד נשכב על הרצפה ולא מוכן לזוז...