מי שמביט בי מאחור - למה חשוב להבחין בין התאומים (גם מאחור)

עודכן ב: אוק 7

״מי שמביט בי מאחור

לא יודע מי אני

מי שמביט בי מאחור

לא יודע מי אני״

את השיר הזה מהכבש ה-16 זמזמתי לי היום בבוקר כשמאיה (אחת התאומות) אמרה לי ״אבל אמא, זה לא נכון, גם מאחורה יודעים מי אתה. אני יודעת לזהות בגן את הילדים גם מאחורה״.


המשפט התמים והמקסים שלה פתאום התחבר לי בצורה כל כך מדויקת לאחד הנושאים החשובים בעיני בגידול התאומים - היכולת לזהות את התאומים גם מאחור...


לא פעם כשהתאומים זהים או מאוד דומים עולה השאלה איך מבחינים ביניהם (והאם בכלל מבחינים ביניהם). רוב ההורים אומרים שהם לא מתבלבלים, שהם כבר למדו לזהות את התאומים שלהם וברגע שמישהו ניגש אליהם, הם יודעים לזהות.

זה מאוד הגיוני, הילדים הם הרי שני ילדים שונים ולרוב ישנם הבדלים קטנים בתווי הפנים, בהבעות הפנים ואולי גם באיזו צלקת קטנה או נקודת חן שמבדילה ביניהם.


לפעמים, גם מי שרואה אותם לעיתים מספיק קרובות כבר לומד לזהות גם.

אבל, זיהוי מהסוג הזה דורש הכרות מאוד מעמיקה ואינטימית ויותר מזה, מתבסס על הרצון הטוב של הצד שני שירצה לזכור מי זה מי.

אני זוכרת שבתור ילדה, גרו שתי תאומות בקצה הרחוב והיינו חברות. הייתי חברה טיפה יותר טובה של אחת מהן ובאותה התקופה אין מצב שהייתי מתבלבלת ביניהן, ידעתי לזהות לפי נקודת חן מסוימת, לפי טון הדיבור. לא היו בלבולים. אבל היום, כשאנחנו כבר לא בקשר שנים ואני פוגשת אחת מהן במקרה, אין מצב שאני יודעת מי זו מי. אני רואה עדיין את נקודת החן המדוברת (או את חסרונה) אבל אני כבר ממש לא זוכרת מי זו הייתה התאומה עם נקודת החן...


מה אני מנסה להגיד?

שזה לרוב לא מספיק.

שאם חשוב לי שיזהו ויבחינו בין התאומים שלי אז צריך למצוא דרך נוספת להבחין ביניהם.

דרך אגב, אם לא ברור לכם למה זה חשוב אז רק נסו לדמיין לרגע אתכם מגיעים כל בוקר לעבודה וכל בוקר כולם שואלים אתכם - ״רגע, מי אתה? אתה יוסי או אלי?״. איך הייתם מרגישים? האם הייתם מרגישים שהם מכירים אתכם? שאתם חשובים להם? האם הייתם מרגישים מיוחדים?

זו בדיוק הבעיה כשלא מבחינים בין התאומים.

הם מרגישים פחות יחס אישי, פחות חיבור לילדים בגן ולצוות הגן, לכן גם הם נדבקים יותר אחד לשני (כי גם ככה מתייחסים אליהם ביחד כי לא מבחינים ביניהם) ואז הם פחות פתוחים להתנסות ולהתפתח באופן עצמאי.


אז בהנחה שהשתכנעתם שכדאי שידעו מי זה מי, הנה התוספת - חשוב שידעו מי זה מי או מי זאת מי גם מאחור.

כלומר, גם כשהתאומים רצים בגן ומשחקים, נרצה שהצוות ושאר הילדים ידעו מי נמצא איפה גם מאחור. שלא יתבלבלו.

זה לרוב אומר שברגע שניתן, ההמלצה הכי טובה להבחין ביניהם תהיה תספורת. אבל לא רק תספורת שלאחד יש פוני קצר ולשני יותר ארוך אלא תספורת שניתן להבחין בה מכל הזוויות ומכל הכיוונים.

אז לרוב, פתאום נראה שינוי בהתנהגות הילדים בגן. נראה יותר חברויות, יותר התמודדות עצמאית. זה נפלא!


אז אני מזמינה אתכם בחום רב לבדוק - האם יודעים מי כל אחד מהתאומים שלכם גם מאחור ואם לא, לקבוע תור אצל הספר כמה שיותר מוקדם :-)


ככה זה נראה מאחור כשלא מבחינים...

195 צפיות