לעבור את ליל הסדר בשלום עם תאומים

עודכן ב: אוק 7

אני חושבת שיש שני ז׳אנרים של אנשים - אלו שאוהבים את ארוחות החג ואלו שלא.

אני מהסוג שממש אוהב.


אני נהנית מהמפגש המשפחתי, החגיגי קצת יותר מהרגיל ומהטקסים שמלווים את הערב.

מה שכן, מאז שאני אמא, ערבי החג קיבלו אופי קצת שונה.

השעות שבהן מתקיימות הארוחות הן איך לומר - לא בהכרח מתאימות לילדים קטנים, משך הארוחות לרוב לא מתאים לרוב הילדים ובטח לאלו מהם שהם קצת אנרגטיים יותר (ויש לי גם כאלה). זה הופך למשהו אחר, הרבה יותר מאתגר…


אז כמובן שיש אופציה לא ללכת ולהישאר בבית אבל אם החלטתם בכל זאת ללכת (כמו רוב ההורים) אז הנה כמה טיפים שיעזרו לעבור את הערב בצורה מהנה יותר.


הכנה מראש הכנה מראש היא לא רק שיחה עם הילדים על מה הולך להיות. היא קודם כל, הכנה של עצמנו לקראת מה שעומד להיות והכנה של המארחים או המשתתפים בארוחה. זה בעצם אומר תיאום ציפיות. אתם מכירים הכי טוב את הילדים שלכם ויודעים איך הם בשעות האלה ובכלל.

למשל, האם הם יהיו עייפים ועצבניים? אם התשובה היא - כנראה שכן, אז אולי אפשר להכין מראש מקום שהם יוכלו לישון בו? או פינה שקטה שהם יוכלו להרגע? אולי אפילו להגיע קצת קודם ולהרדים אותם שם ללילה (אם הם ממש קטנים).

עוד דוגמא, האם ריאלי לצפות שהם באמת ישבו במהלך הקראת ההגדה או שבעצם עדיף למצוא פינה שבה הם יוכלו לשחק בצד עד לשלב האוכל (או אולי להביא משחקים לשולחן)? נסו לדמיין את נקודות התורפה של הערב מראש ולהתכונן (ואני ממש ממליצה לנסות לחשוב מחוץ לקופסא כדי למצוא פתרונות יצירתיים).

אנחנו באחת השנים החלטנו פשוט להעביר את הסדר אלינו הביתה (הסבתות הביאו את רוב האוכל ואנחנו תרמנו את הבית). זה חסך הרבה בלגן של הוצאת ילדים קטנטנים שגם ככה לא היו נשארים ערים במהלך הסדר. ברור שזה לא תמיד אפשרי אבל גם זו אופציה :-)

בנוסף, אני מציעה בחום לשתף גם את מארח הסדר במחשבות האלו שלכם, גם בכדי לבקש את עזרתו במה שצריך וגם בכדי למנוע אי נעימיות כשלמשל הילדים יקומו מהשולחן באמצע הארוחה (ובטח כשהילדים של הגיסה יישארו לשבת ממש יפה בשולחן באותו הזמן…) ובכלל, לבדוק אפשרות להתאים את שעת הסדר לשעות שמתאימות לילדים שלכם וכך להמנע ממצבי עייפות יתר או רעב מטורפים (כמובן שרק אם זה אפשרי). כדאי גם אולי לתאם עם בן הזוג חלוקה מסוימת בהשגחה על הילדים כך שלפחות תוכלו להשתתף בתורות בקריאת ההגדה ובארוחה (אם זה חשוב לכם).


כמובן, שבהתאם לגיל, כדאי גם להכין את הילדים לקראת ליל הסדר. להסביר להם מי יהיה בערב, להסביר איך מתנהלת הארוחה (קחו בחשבון שהסדר בגן הרבה יותר קצר מזה שבבית), תבדקו איתם האם הם רוצים להשתתף בשירה או לא, תסבירו מה מצופה מהם - לשבת בשולחן או לחילופין - אתם יכולים לשחק בשקט בצד ולאפשר למבוגרים יותר לשבת בשולחן.

כל הדברים האלו דורשים קודם כל חשיבה שלנו על העניין ולכן שווה לנסות ולדמיין איך זה ייראה מראש (ובבקשה תנסו לדמיין את הדברים בצורה הכי ריאלית שאפשר, בלי פנטזיות. מקסימום תופתעו לטובה).

הכנה ביום עצמו בהתאם לסדר היום שנהוג אצלכם בבית, אני ממליצה לתכנן את היום כך שהילדים יגיעו במיטבם לערב החג. זה אומר שאם אלו ילדים שעדיין זקוקים לשנת הצהריים, אל תוותרו עליה. גם אם הם מתרגשים מהחג, גם אם הם מסרבים, תהיו יצירתיים. בימים כאלו אני אפילו ממליצה אם אין ברירה לקחת את הילדים לנסיעה באוטו בכדי שירדמו בנסיעה ויצברו קצת שעות שינה ויהיו במצב רוח טוב יותר בערב (מדברת לגמרי מניסיון).

בנוסף, בהתאם למה שנהוג אצלכם בבית בסדר, תוודאו שהילדים לא יהיו רעבים מידי. ילד רעב הוא ילד עצבני וילד עצבני בליל הסדר זה לא כיף. לפעמים, אם הסדר מתחיל יחסית מאוחר, שווה אפילו לשקול לתת לילדים ארוחת ערב לפני שיוצאים מהבית. נכון שיהיה אוכל גם בסדר ושאנחנו רוצים שהם יאכלו אבל בצורה כזו נרוויח כמה דברים אחרים - הראשון - הם לא יהיו רעבים מידי עד זמן האוכל, השני - אנחנו לא נדאג האם הם אוכלים מספיק או לא ונוכל ״לשחרר״ את עניין האוכל בזמן הסדר ואולי לאכול בעצמנו, השלישי - אם הם ירדמו בדרך לסדר, לא קרה שום דבר, הם כבר מוכנים לשינה :-)


בערב החג

אחרי שהכנתם את עצמכם ואת הילדים ותכננתם איך הדברים יעבדו, חשוב לזכור שכל תכנית היא בסיס לשינויים. ייתכן שפתאום אחד התאומים יירדם לשנת הלילה בנסיעה לערב החג. ייתכן שאחד יכנס ומיד יהיה בלחץ מכמות האנשים. ייתכן שהם יהיו נודניקים או כל דבר אחר. ייתכן שהם לא ירצו לשיר את הקושיות. מה שאני ממליצה הוא לזכור שזו לא השגרה שלכם, שזה ערב אחד קצת שונה. מותר לשבור בו קצת את החוקים וההרגלים. מותר לזרום קצת יותר. מותר להחליט שאחד יישאר ער עד אמצע הלילה והשני יישן מהרגע שהגעתם. הכל מותר. רק תנסו להנות… (אה, ובבקשה אל תלחצו עליהם לשיר את הקושיות אפילו שזה ממש חמוד...) כמובן שיהיה קל יותר אם כן תצליחו לשמור על סוג של שגרה, אבל גם אם לא, תנסו להוציא את המיטב. קחו בחשבון שאם הילדים כבר בעייפות יתר אז בשלב כלשהו הם יתפרקו ויבכו. כמו כן, ברור שמתישהו כנראה יגיע הבכי בכל מקרה. תנסו לא להתבאס מזה יותר מידי, להבין שכנראה זה הזמן או להשכיב אותם לישון או לסיים את הערב ולחזור הביתה ובעיקר תזכרו שבשנה הבאה הם יהיו גדולים יותר וכנראה שיהיה קל יותר.


מאחלת לכולם חג אביב שמח ומהנה וכמובן שאשמח לשמוע איך עבר ערב החג שלכם.


ואם אתם מעוניינים לספר לי באופן אישי איך עבר ערב החג, אתם מוזמנים לפגוש אותי באחת (או בכל) ההרצאות שאני מקיימת ממש בקרוב.

לפרטים על ההרצאות היכנסו לכאן. בתמונה - הסדר אצלנו בבית...


134 צפיות